יניב חברון >> בשוק מפנימים שאפשר לשכוח מהעלאת ריבית נוספת השנה 

נזקים של 300 מיליארד דולר, עלייה זמנית באבטלה, מחיקה של הצמיחה מתחילת השנה, התפטרות של המשנה לנגידה שהיה ניצי מאוד ונשיא אחד שהבטיח אבל לא בטוח שיצליח לקיים - העלאת ריבית בארה”ב? כנראה שלא בזמן הקרוב. התשואות בארה”ב יורדות לשפל.

 

 

FacebookTwitter Whatsapp
יניב חברוןיניב חברון

17/09/2017 יניב חברון

נקודות עיקריות

  • ארה"ב- עלייה במפלס המתחים הגיאופוליטיים, הדיונים סביב נושאי תקרת החוב ותקציב הממשלה ואסונות הטבע המשיכו להריץ את המשקיעים גם השבוע אל "הנכסים הבטוחים".

  • תשואת האג"ח ל-10 שנים בארה"ב ירדה לרמתה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2016. שיפוע העקום האמריקאי ירד לרמתו הנמוכה ביותר מאז אוגוסט 2016.

  • אנו מעריכים כי רמת התשואות בארה"ב נמוכה מדי. במצב בו לא תתממש אחת מ'תחזיות הזעם', אז יפגשו התשואות נתונים כלכליים שאינם מצדיקים את רמתן הנמוכה.

  • טראמפ והקונגרס הצליחו להסכים על העלאת תקרת החוב ואישור תקציב הממשלה ל-3 חודשים נוספים. בכך נדחה הדיון הסוער לסוף השנה.

  • גוש האירו- החלטת הריבית של ה-ECB השאירה את המשקיעים במתח לקראת החלטת הריבית שתתקיים בחודש אוקטובר בה צפוי דראגי לספק פרטים ספציפיים בנוגע לשינויים הצפויים בתוכנית ההרחבה.

  • על רקע העלאת תחזיות הצמיחה וההבנה כי מועד ה-Tapering מתקרב, רשם האירו התחזקות של כ-1.5% מול הדולר.

  • להערכתנו ב-ECB  צפויים בקרוב להכריז על תחילתו של Tapering החל מחודש ינואר. עם זאת, התהליך יהיה איטי וצפוי להתפרס על פני שנת 2018 לפחות.

  • ישראל- בשלושת השבועות האחרונים חזר שערו של השקל להתחזק. רמתו של סל המטבעות חזרה אל מתחת לרמה של 80.

  • שוק האג"ח המקומי- ירידת התשואות החדה בטווחים הבינוניים של העקום ממשיכה להצדיק החזקה סינטטית בסביבת טווחים אלו.  
המלצות

  • הסיכון לעליית תשואות בטווח הקצר נובע מהמשך שיפור בנתונים הכלכליים באירופה. עם זאת, המשך התחזקות בשערו של האירו תמתן את המגמה.

  • העקום האמריקאי נראה יקר. אי- התממשות של אירועי הקיצון המתומחרים כיום בשוק יזניקו את התשואות בחלק הארוך של העקום.

  • רמת האינפלציה בישראל צפויה להיוותר מתונה בטווח הנראה לעין. השקל החזק ימשיך בינתיים להכביד.

  • ממליצים על הטייה שקלית של תיק האג"ח.

  • ממליצים על החזקת התיק במח"מ בינוני של 4.5 שנים. 
בנימה אישית 

בשוק מפנימים שאפשר לשכוח מהעלאת ריבית נוספת השנה. ההערכות הן שנזקי הסופות 'הארווי' ו'ירמה' יעלו על 300 מיליארד דולר. זו הפעם הראשונה ששתי סופות בדרגה 4 תוקפות את ארה”ב באותה השנה. על הנזקים עדיין לא ברור מי ישלם, חלק חברות הביטוח, חלק המדינה וחלק לא מבוטל פשוט ייפול על התושבים. בחודשים הקרובים אפשר לצפות לפגיעה בשוק העבודה ולעלייה באבטלה בעקבות הסופה, אבל אין אפשר ללמוד מזה על מגמה כלשהי. 
מה שיותר מעניין הוא הטיפול בתיקרת החוב, והפגיעה בתוצר בעקבות שתי הסופות. נזק של 300 מיליארד דולר הינו שווה ערך ל1.5% תוצר בארה”ב או אם תירצו מוחק את כל הצמיחה מתחילת השנה. לגבי תיקרת החוב האמת שקשה עדיין להבין כיצד היא תושפע אבל כנראה שיצטרכו להגדיל אותה שוב בקרוב, בכל זאת אחרי תרגילי התקציב האמריקאים קצת קשה לעקוב… וזה כשיש תקציב.

מלבד הסופות, השבוע התבשרנו כי סטנלי פישר שנחשב לאחד הקולות הניציים יותר בפד ותומך נלהב יותר של העלאות הריבית בארה”ב, החליט לסיים את תפקידו 10 חודשים מוקדם יותר מהמתוכנן בעקבות סיבות אישיות. בשלב זה, הפד איבד קול ניצי, אבל לא בטוח שלא יקבל קול יוני יותר בתמורה - אחד כזה שהנשיא המכהן יעדיף יותר. בכל זאת הרי טראפ אומר בכל הזדמנות שהוא היה מעדיף לראות את הדולר תחרותי יותר.

מלבד כל אלה נראה כי טראמפ נכשל בהעברת הקיצוץ ברפורמת הבריאות של אובמה, מה שבהחלט ישהה עוד יותר את התוכניות שלו. לא נחזור שוב על הביקורת שלנו על התוכניות של טראמפ שלא יצאו לדרך וספק אם יצאו בהמשך, בכל זאת עשינו את זה רק לפני כמה שבועות אבל הינה לכם עוד סיבה למה הריבית לא צריכה לעלות מהר מדי. התוכניות הפיסקליות מתעקבות, האינפלציה תתמתן, אין סיבה למהר.

לסיכום - נזקים של 300 מיליארד דולר, עלייה זמנית באבטלה, מחיקה של הצמיחה מתחילת השנה, התפטרות של המשנה לנגידה שהיה ניצי מאוד ונשיא אחד שהבטיח אבל לא בטוח שיצליח לקיים - העלאת ריבית בארה”ב? כנראה שלא בזמן הקרוב. התשואות בארה”ב יורדות לשפל, אבל הימים הקרובים עשויים להיות הזדמנות טובה למכור

ארה"ב

לחוץ מדי. עלייה במפלס המתחים הגיאופוליטיים בין ארה"ב לצפון קוריאה, הערות 'יוניות' מצדם של כמה מנגידי הפד, התקרבות המועדים האחרונים לאישור העלאת תקרת החוב ותקציב הממשלה, החשש מסופת הוריקן קטלנית נוספת וביטול תוכנית DACA על ידי טראמפ, כל אלה התנקזו לפתיחת שבוע המסחר החולף בארה"ב ולחצו כלפי מטה את תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים לרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2016!!!

 

מקור בלומברג 

בסקירותינו האחרונות ציינו מספר פעמים את ההערכה שעל אף רמת התשואות הנמוכה למדי אנו מתקשים לזהות טריגרים שיקפיצו אותן בחדות כלפי מעלה (כשהדגש היה על נתוני האינפלציה וצמיחת השכר הממוצע שממשיכים להיות מתונים). ולמרות זאת, ירידת התשואות האחרונה ובייחוד השתטחות העקום (פער 10-2 ירד לרמתו הנמוכה ביותר מאז אוגוסט 16'), הפכה להערכתנו את רמת התשואות בחלקים הארוכים לנמוכה מדי ומגדילה את הסיכון לעליית תשואות חדה יחסית, במצב בו מתקבלת רגיעה בגזרה הפוליטית- מדינית. 

עד מתי צפון קוריאה?! גם אם נתאמץ ממש, כמובן שלא נוכל לתת תשובה לשאלה האם התדרדרות היחסים תימשך. עם זאת, אין ספק שהמשך הרעה ביחסי שתי המעצמות הגרעיניות ממשיכה כרגע לדחוף את המשקיעים אל "חופי המבטחים". ומה לגבי אישור העלאת "תקרת החוב"? נושא שממשיך להטריד את המשקיעים, כאשר רק בשבוע שעבר נסגרה הנפקת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-4 שבועות בתשואה של 1.3%, הגבוהה ביותר מאז ספטמבר 2009. גם פגעי מזה"א ממשיכים לאיים על היבשת האמריקאית. פגיעתה בפלורידה של סופה נוראית לא פחות מזו שפגעה בטקסס הולכת ותופסת חלק גדול יותר בשיח התקשורתי בארה"ב, מה שכמובן מעלה שוב חששות לפגיעה במוקדי יישוב ולצורך בהגדלת התמיכה הממשלתית באזורים הנפגעים. מכאן שעם כל כך הרבה חששות ותחזיות זעם, מה הפלא שהמשקיעים רצים אל הנכסים הבטוחים?!
 
במצב בו לפחות אחד מהתרחישים הקיצוניים מתממש (בעיקר המשך ההסלמה בין ארה"ב לצפון קוריאה או אי הצלחה לאשר את העלאת תקרת החוב בקונגרס) אין ספק שהתשואות יוכלו עוד לרדת. מצד שני, ההיסטוריה מלמדת שאירועי קיצון שכאלה נוטים בדרך כלל להסתדר. מכאן שהשאלה הבאה שנשאל את עצמנו היא מה יקרה במידה והדברים דווקא יסתדרו לטובה?! במצב שכזה יפגשו המשקיעים נתוני צמיחה נאים, שוק עבודה חזק, צריכה פרטית חזקה, סקטור ייצור מתחזק, מטבע חלש יותר וצרכן אופטימי. אז נכון שכאמור האינפלציה עדיין מתונה והשכר הממוצע לא מצליח לזנק. עם זאת, נתונים אלו עדיין לא מצדיקים לתפישתנו רמת תשואות כה נמוכה בחלקים הארוכים של העקום. תוסיפו לכך אפשרות שתקציב הממשלה יאושר ויפתח את הדרך גם לתחילת השיח סביב תוכנית המסים, וייתכן שהמשקיעים יבינו לפתע שהמצב לא כל כך נורא ויותר משתי העלאות ריבית ב-5 השנים הקרובות (או קצת פחות מ-4 ב-10 השנים הקרובות) הן תרחיש פאסימי למדי שיכול להסב להם הפסדי הון לא מבוטלים.

אז בשורה התחתונה, אנו חוזרים אל משוואת הסיכון- סיכוי לפיה בהינתן רמת התשואות הנוכחית אנו מעריכים שהסיכוי לירידת תשואות משמעותית נמוך יותר מהסיכון לעלייה חדה שלהן במצב בו מצב העניינים הופך ל"רגוע" יותר.      
 


מקור בלומברג

חצי כדור הרגעה? בשבוע האחרון הצליחו טראמפ והקונגרס (הדמוקרטים בעיקר...) להרגיע מעט את חששות המשקיעים מכניסה למצב של Deafault/"כיבוי הממשל" בסוף החודש הנוכחי, כאשר בהכרזה משותפת של הנשיא ומנהיגי הדמוקרטים הודיעו לציבור שהצליחו להגיע למתווה שיבטיח הקצאת תקציבים לנפגעי סופת ההוריקן, והעלאת תקרת החוב ואישור תקציב הממשלה למשך שלושה חודשים נוספים. בסוף השבוע התקיימה ההצבעה בבית הנבחרים ועברה ברוב של 316 תומכים מול 90 מתנגדים, זאת לאחר שכבר אושרה בסנאט ברוב של 80 תומכים מול 17 מתנגדים מוקדם יותר במהלך השבוע שעבר. יש לציין כי כל חברי הקונגרס שהתנגדו למתווה השתייכו למפלגה הרפובליקאית, התנגדות שביטאה את מורת רוחם של רבים מחברי המפלגה מהדרך בה הגיע טראמפ להסכמות עם הדמוקרטים בנושא ומההרגשה כי הדמוקרטים 'הוציאו את המקסימום' מהמצב, מבלי לתת לרפובליקאים דבר בתמורה.

על ידי אישור המתווה הצליחו בממשל לדחות את הוויכוח הסוער בנושאי העלאת תקרת החוב ואישור תקציב הממשלה ל-8 בדצמבר (המועד האחרון החדש לאישור), מה שדוחה בעוד כ-3 חודשים גם את חששות המשקיעים מהגעה למצב של "פשיטת רגל טכנית". שימו לב שעל רקע ההכרזה רשמו תשואות שטרי האוצר הפוקעים ב-5 באוקטובר וב-12 באוקטובר ירידה חדה של 16.5 נ"ב ו-13.4 נ"ב, בהתאמה. לעומתם, תשואת שטרי האוצר הפוקעים בדצמבר רשמו עלייה של קצת יותר מ-8 נ"ב. אין ספק שהתגובה מחזקת את ההערכה שלחשש מנושא תקרת החוב ואישור תקציב הממשלה יש חלק לא מבוטל בדחיפת המשקיעים לאחרונה אל "חופי המבטחים", חשש  שכאמור צפוי לחזור על עצמו (וייתכן שבצורה משמעותית) לקראת סוף השנה. 
 
עוד בהקשר התשואות ותוכניות הממשל, עם אישור המתווה בקונגרס צייץ טראמפ כי עכשיו זה הזמן של הרפובליקאים לעבוד על אישור רפורמת המסים ועדיף שעה אחת קודם. קשה כרגע להעריך באיזו מהירות יצליח טראמפ לפעול בנושא, עם זאת, במידה והסנטימנט כלפי אישור הרפורמה יהפוך לחיובי יותר, הדבר יהווה סיכון נוסף לתיקון חיובי ברמת התשואות הארוכות בארה"ב. 

 



כפי שהוזכר בתחילה, גם כמה מנגידי הפד נשאו נאומים בשבוע שעבר, ולא הוסיפו לסנטימנט התומך ברמת ריבית גבוהה יותר בקרוב. מבין הנואמים הבולטים היתה חברת הפד בריינארד שחזרה על הטענה כי על הפד לבחון בצורה זהירה את התפתחות האינפלציה לפני שממשיכים בתהליך העלאות הריבית, שכן לתפישתה "יש להיות זהירים עם המדיניות המצמצמת עד (שבפד) יהיו בטוחים שהאינפלציה בדרכה להשגת היעד". בהקשר צמצום המאזן, טענה חברת הפד כי להערכתה בפד צריכים להתחיל בתהליך (להערכתנו יוכרז בהחלטת הריבית הקרובה). בניגוד אליה, חבר הפד קפלן טען כי הריבית עדיין יכולה לעלות השנה, עם זאת חזר גם הוא על הטענה שחייבים להמשיך ולבחון את המידע (הכלכלי, בדגש על האינפלציה) לפני שממשיכים לרוץ קדימה.

ומי שעוד לא הוסיפה לשיפור הסנטימנט כלפי העלאת ריבית נוספת השנה היתה הכרזתו המפתיעה של סגן יו"ר הפד, סטנלי פישר, על החלטתו לפרוש מתפקידו ב-13 באוקטובר בשל "סיבות אישיות". פישר, שאמור היה לסיים את תפקידו רק ביוני שנה הבאה, נתפש כאחד מהקולות ה"ניציים" מבין חברי הוועדה המוניטרית מכאן שפרישה מוקדמת מצדו מגבירה את אי הוודאות סביב כוחם של התומכים הפוטנציאליים בהעלאת ריבית נוספת השנה. טראמפ כבר ציין בעבר שלא ירצה לראות את רמת הריבית עולה במהירות, מה שבהינתן המצב הקיים בו 4 מכיסאות חברי הוועדה המוניטרת נותרו ריקים, עשוי לאפשר לו לנסות ולדחוף לבחירת כמות חברים גדולה שתואמת את השקפותיו. בנוסף, יש לזכור שפישר היה מבין המתנגדים הגדולים בפד להכרזותיו של טראפ לביצוע דה-רגולציה בענף הבנקאות, מה ששוב, עשוי לפתוח את הדלת להגעתם של חברים שפחות חוששים מהמהלך.
 
גזרת נתוני המאקרו בארה"ב היתה רגועה יחסית, כשהנתון הבולט ביותר שפורסם היה מדד מנהלי הרכש הלא- יצרני של ISM. המדד עלה בחודש אוגוסט לרמה נאה של 55.3 מרמה של 53.9 ביולי, ומעט נמוך מהצפי המוקדם לעלייה לרמה של 55.8. סעיף ההזמנות החדשות רשם עלייה של 2 נקודות, לרמה של 57.1, סעיף התעסוקה עלה ב-2.6 נקודות לרמה של 56.2 וסעיף המחירים עלה ב-2.2 נקודות לרמה של 57.9. שלושת הסעיפים מעידים על צפי להמשך התרחבות נאה בסקטור הלא- יצרני האמריקאי, דבר החוזר ומתחבר שוב אל דברינו בפתיחה לפיהם העקום האמריקאי שטוח מדי.

בניגוד למדד מנהלי הרכש, ספר הבז' דווקא הצביע על צמיחה "צנועה עד מתונה" בחודש אוגוסט ברחבי ארה"ב. צמיחת התעסוקה תוארה ככזו שהאטה קלות במרבית המחוזות. עם זאת, מצבו של שוק העבודה עדיין תואר כ"הדוק". הנקודה השלילית ביותר שעלתה מהסקר היה החשש הגובר ממצבו של ענף הרכבים לגביו הביעו הנשאלים דאגה מההאטה אותה הוא מקרין. הערה זו מתחברת גם אל הירידה המתמשכת המסתמנת בחודשים האחרונים מנתוני מכירות הרכבים.

יניב חברון, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

 

 
 
 

 

האתר מאפשר לראות את הרכבי קרנות נאמנות עד לרמת נייר הערך הבודד ובנוסף לדעת כמה קרנות נאמנות מחזיקות באותו נייר ערך מסוים ובאיזה היקף.בנוסף האתר מעלה כתבות פרשנוית וראיונות עם מנהלי קרנות לשם הצגת מדיניות ודרך קרן נאמנות.