rss צור קשר טולבאר ניוזלטר הוסף למועדפים הפוך לדף הבית
גלרית עיתונים
לשכת יועצי השקעות

כלכלני לאומי >> "בחודשים ינואר-מאי 2017 פעילות הממשלה הסתכמה בגירעון של 3.2 מיליארד שקל"

15/06/2017     יניב בר  
בחודש מאי השנה הסתכם יצוא הסחורות של ישראל בכ-3.9 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אניות, מטוסים ויהלומים). נתון זה, משקף עלייה מתונה של כ-0.8% (במונחים דולריים נומינאלים) בהשוואה לחודש הקודם ועלייה של כ-7.7% לעומת חודש מאי 2016.

אינדיקציה ראשונית לפעילות יצוא הסחורות של ישראל ברביע השני של 2017, מתקבלת מבחינה של הנתונים (מנוכי עונתיות) בחודשים אפריל-מאי לעומת הרביע הראשון של השנה. בחינה זו, מלמדת כי ברביע השני של השנה , צמח יצוא הסחורות בשיעור מתון של כ-0.6% לעומת הרביע הראשון של השנה, נתון המצביע על יציבות ביצוא הסחורות עד כה.

מבין ענפי היצוא העיקריים, בלטה לחיוב באותה תקופה בעיקר פעילות יצוא התרופות, כאשר במקביל יצוא מוצרי המתכת צמח בקצב מתון. מנגד, נרשמה ירידה חדה יחסית ביצוא של רכיבים אלקטרוניים, לצד ירידה מתונה יותר ביצוא הכימיקלים.

במקביל, יבוא הסחורות צמח ברביע השני של השנה1 בכ-7.2% לעומת הרביע הראשון של השנה (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה), בו נרשמה ירידה של כ-5.3%. זאת, לאחר שהרביע הרביעי של 2016 התאפיין ביבוא מוגבר של כלי רכב (לצריכה ולהשקעה), בחלקו על רקע הקדמת רכישות על חשבון שנת 2017; לצד יבוא של מכונות וציוד לצורך שדרוג המפעל של אינטל בקריית גת. העלייה ביבוא הסחורות בחודשים אפריל-מאי חלה על רקע גידול ביבוא של מוצרי השקעה, הן מכונות וציוד והן כלי תחבורה, לאחר שנרשמה ירידה ברביע הראשון של השנה; חזרה לצמיחה חיובית ביבוא של מוצרי צריכה בני-קיימא (בעיקר כלי רכב וריהוט), לצד המשך עלייה ביבוא של מוצרים לצריכה שוטפת; ועלייה ביבוא של חומרי גלם. עם זאת, לאור היקף היבוא הגבוה אשתקד, צפויה להערכתנו התמתנות מסוימת ביבוא הסחורות במהלך 2017.  

לסיכום, עקב עלייה חדה יותר ביבוא מאשר ביצוא בחודשים אפריל-מאי (ראה/י תרשים), חלה התרחבות בגירעון בחשבון הסחר הבסיסי (ללא אניות, מטוסים, יהלומים ודלק) ולכך עלולה להיות השפעה שלילית על החשבון השוטף של מאזן התשלומים ברביע השני. מגמה זו, צפויה להימשך להערכתנו גם במהלך 2017, בעקבות צמיחה מתונה יותר ביצוא הסחורות לעומת היבוא. פעילות היצוא צפויה להתאושש לאור הערכתנו כי תוצאות מהלך ההשקעה של אינטל יבואו לידי ביטוי בנתוני היצוא כבר במהלך 2017. 

בחודשים ינואר-מאי 2017 פעילות הממשלה הסתכמה בגירעון של 3.2 מיליארד ₪

בחודש מאי פעילות הממשלה הסתכמה בגירעון של 0.2 מיליארד ₪. בחמשת החודשים הראשונים של השנה (ינואר-מאי 2017), עמד הגירעון המצטבר על 3.2 מיליארד ₪, זאת לעומת עודף קטן של 0.6 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד. כפי שניתן לראות בתרשים, ביצועי התקציב בחודשים ינואר-מאי 2017 היו חלשים יותר בהשוואה לשנים 2014-2016.

הגירעון הגבוה יותר מתחילת השנה בהשוואה לשנים קודמות הוא, בין היתר, תוצאה של עלייה בהוצאות הממשלה. לפי הודעת משרד האוצר, הוצאות המשרדים האזרחיים עלו בכ-7.0% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, זאת לצד גידול חריג בהוצאות הביטחון. אולם, מציינים באוצר כי מדובר בשינוי טכני במבנה התקציב ולא בחריגה ממסגרת התקציב המתוכנן.

העלייה בהוצאות מתחילת השנה, הובילה לעלייה בגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים, אם כי הוא נותר נמוך מיעד הגירעון המתוכנן לשנת 2017, שעומד על 36.6 מיליארד ₪ (2.9% תוצר). כך, ב-12 החודשים שהסתיימו במאי 2017, הסתכם הגירעון המצטבר בכ-29.7 מיליארד ₪, שהם כ-2.4% תוצר (על פי אומדני משרד האוצר), נתון המשקף עלייה בהשוואה לגירעון בשנת 2016, שעמד על 2.15% תוצר.

באשר לצד ההכנסות, נציין כי בחודשים ינואר-מאי 2017, עלו הכנסות המדינה ב-5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, בניכוי שינויי חקיקה, בשל גידול חד יחסית בהכנסות ממסים ישירים. זאת, בין היתר, עקב גבייה בעלת אופי חד-פעמי בחודש ינואר על סך של כ-1.2 מיליארד ₪ (כפי הנראה בהקשר של מכירת חברת "כתר"). ההכנסות ממסים עקיפים ירדו באותה תקופה, בעיקר בשל הקדמת יבוא כלי רכב מתחילת שנת 2017 לחודש דצמבר 2016 וכן מיבוא מוגבר של כלי רכב בחודש מאי 2016, כך על פי הודעת משרד האוצר. באשר למיסוי מפעילות נדל"ן, מציינים באוצר כי ההכנסות ממיסוי מקרקעין נטו ירדו בחודש מאי בשל ירידה בגביית מס רכישה, זאת על רקע ירידה חדה ברכישות של דירות להשקעה, ועל אף עלייה מתונה בגביית מס שבח.  

במבט קדימה, שנת 2017 צפויה להסתכם בגירעון תקציבי של כ-2.6%, נמוך מ-2.9% תוצר, היעד הממשלתי לשנה זו, זאת בהמשך למגמה בשלוש השנים האחרונות (2014-2016). במבט לטווח ארוך יותר, נציין כי משימת העמידה ביעד הגירעון עלולה להיות מורכבת יותר בשנים הבאות, שכן בשנים האחרונות נהנתה הממשלה מהכנסות גבוהות כתוצאה מפעילות ערה בתחום הנדל"ן ומארועי מס בעלי אופי חד-פעמי, אשר ככל הנראה לא ימשכו באותה עוצמה גם בשנים הבאות (להוציא את עסקת מובילאיי שעדין לא ברור אם תרשם השנה או בשנה הבאה). על כן, נקיטת צעדים לתמיכה בפעילות הכלכלית של הסקטור העסקי בישראל בעת הנוכחית, בדגש על שיפור הסביבה העסקית, עשויה לסייע ביצירה של אפיקי הכנסה חדשים בעתיד.

ההיקף הגבוה של מספר התיירים הנכנסים לישראל נשמר גם בחודש מאי

ירידה קלה נרשמה בתיירות הנכנסת לישראל בחודש מאי, אולם הרמה הנוכחית נותרה גבוהה בהשוואה לממוצע החודשי בשנים האחרונות. כך, מספר התיירים שנכנסו לישראל בדרך האוויר עמד בחודש זה על כ-254 אלף תיירים (נתון מנוכה עונתיות). נתון זה, משקף אמנם ירידה מתונה של כ-2.7% בהשוואה לחודש הקודם, אולם בהשוואה לחודש המקביל אשתקד מדובר בעלייה של כ-14.1%.

הגידול במספר התיירים הנכנסים לישראל בחודשים ינואר-מאי, נתמך בעלייה בתיירות הנכנסת מהמדינות המובילות, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. העליות הבולטות ביותר נרשמו בתיירות הנכנסת מסין, רומניה, פולין, איטליה, גרמניה וארה"ב. זאת, בין היתר, על רקע שיפור מסוים במצבם הכלכלי של משקי הבית באותן מדינות ועל אף החולשה במרבית המטבעות של מדינות יבשת אירופה.

בחינה של הנתונים לתקופות זמן ארוכות יותר מצביעה על הגידול בתיירות הנכנסת בחודשים האחרונים. כך, בשלושת החודשים שהסתיימו במאי חל גידול של כ-19.4% במספר התיירים הנכנסים לישראל בדרך האוויר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, זאת בהמשך לקצבי גידול דומים ואף גבוהים יותר החל מחודש נובמבר 2016 (ראה/י תרשים). בתקופה זו, המצב הביטחוני בישראל השתפר, לאחר תקופה ממושכת של חוסר יציבות ביטחונית, ותרם לעלייה במספר התיירים הנכנסים. בנוסף, יש לציין שקצבי הגידול הגבוהים שנרמו בחודשים יולי-אוגוסט 2015, הושפעו מרמה נמוכה באופן חריג של תיירות נכנסת בתקופה המקבילה בשנת 2014, במהלכה התרחש מבצע "צוק איתן", ולכן הם מוטים כלפי מעלה. במבט קדימה, ניתן לומר כי במידה ותישמר היציבות במצב הביטחוני במדינה, המגמה החיובית בתיירות הנכנסת צפויה להימשך ולתרום להתאוששות הפעילות בענף המלונאות ולהמשך הגידול ביצוא שירותי התיירות גם ברביעים הבאים. 

כתב: יניב בר

אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן


הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
דר גיל בפמן בנק לאומי
דר גיל בפמן בנק לאומי
לתקנון האתר