יניב חברון מאקסלנס >> הרגיעה בשווקים מעידה שהמשקיעים עוד לא הפנימו שתוכניות טראמפ לא יצאו לפועל בשנה הקרובה בשל החקירה נגדו 

בנימה אישת:

האמת זה די נס שהשווקים עד עכשיו לא ממש איבדו מומנטום. ההסתבכות של טראמפ היא בדיוק אותה אי וודאות שכולם כל כך חששו ממנה. טראמפ לא יוכל להוציא את התוכניות שלו לפועל, לא בקיץ הקרוב וספק אם יוכל להוציא אותן בשנה הבאה. בינתיים הוא צריך לטפל בכיבוי שריפות, בלשכור עו”ד ולהתמודד מול פוליטיקה פנימית. 

אותם משקיעים שכבר החלו לגייס קרנות ענק בוושינגטון כדי להיות מוכנים להשקעות הענק שהבטיח טראפ בתשתיות כדי "לחדש את המדינה", יאלצו לחכות ולמצוא שימושים אחרים לכסף, או חלילה להתבדות.

השחקנים בשוק האג”ח מבינים את זה היטב, לא סתם התשואות צנחו חזרה לרמתן טרם העלאת הריבית, לא סתם העקום הפך שטוח במיוחד ואינו מתאר תהליך העלאות ריבית מתמשך, לא סתם ציפיות האינפלציה ארוכות הטווח, הרכינו ראש. כולם מבינים שאת ההוצאות הגדולות לטובת הנעת הכלכלה, טראמפ יצטרך להשאיר בינתיים במגירה. ומלבד השקעות בתשתיות, תוכניות המיסים הגרנדיוזית שלו, שהבטיחה הפחתת מיסים של עד 50% לעסקים כדי להחזיר חברות אמריקאיות הביתה ועשרות אחוזים במיסים ישירים כדי להגביר את הצריכה - גם תוכניות אלו שהזניקו את השווקים, גם הן יאלצו לחכות. שוק המניות כידוע מספר סיפור אחר וגם הפד ממשיך בינתיים בשלו. וכשכל אחד מהנכסים הפיננסיים נמצא בשיא שאלת מיליון הדולר (או יותר נכון טריליון הדולר) היא מי יהיה הראשון שיישבר? כי שבירה של אחד משמעותה הצלחתו של האחר (לפחות בשלב הראשון...).

ישראל- גם באוצר מזהירים מפני העלייה במינוף האשראי הצרכני. מדגישים כי שיעור הגידול בצריכת מוצרי המותרות בקרב העשירונים הנמוכים גבוהה משמעותית מהגידול בצריכת מוצרי המותרות בקרב העשירונים הגבוהים.   

המלצות

ארה"ב

עדיין לא "אקדח מעשן". משקיעי שוק ההון ציפו בכיליון עיניים לעדותו של ג'יימס קומי מול וועדת המודיעין של הקונגרס. כפי שזה נראה כרגע עדותו של ראש ה-FBI המפוטר אינה בגדר "אקדח מעשן" והיא תתקשה להוות ראייה מספקת בשביל להביא לפתיחתו של הליך להדחתו של טראמפ. גורמים פוליטיים אמנם ניסו לטעון כי העדות "הציבה בסיס" להאשמתו של טראמפ בקיומו של פשע. מצד שני, מומחי משפט טענו כי אין בדברים בכדי לקשור את טראמפ בהאשמות לשיבוש הליכי חקירה ואין בהם די בכדי להוות עילה מספקת לפתיחתו של הליך הדחה רשמי.
 

האם הסכנה לכסאו של טראמפ חלפה? ממש לא. השלב הבא  בסאגת ה"זכאי-אשם" של טראמפ צפוי להיות מותווה בהתאם לממצאיו של רוברט מולר, ראש ה-FBI לשעבר שנבחר בכדי לשמש כ'יועץ מיוחד' לחקירת קשרי הקמפיין של טראמפ עם בכירים רוסים בזמן הבחירות. במידה ויימצאו ראיות המעידות על פעולות "לא כשרות" מצדו של טראמפ בנושא, אז יוכל מולר לפנות אל הקונגרס עם הממצאים ולדרוש פתיחתו של הליך הדחה רשמי (שגם הוא עשוי לקחת זמן לא קצר). השאלה הגדולה היא באיזו מהירות יצליח מולר להציף ראיות בעייתיות (אם בכלל). חייבים לציין שלאורך השנים מונו מספר "יועצים חיצוניים" לחקירת חשדות כנגד נשיא אמריקאי מכהן. עם זאת, מאז שנות ה-70 ועד היום משכה של חקירה שכזו עמד בממוצע על 1,154 ימים! הרבה מעבר לזמן הדרוש לטראמפ בכדי לנסות וליישם את האג'נדה שלו. מצד שני, מתנגיו של טראמפ, הבטוחים כי 'סרח', טורחים לציין כי לצורך האשמתו של ניקסון בפרשת 'ווטרגייט' נדרשו 150 ימים בלבד בכדי להביא להאשמתו של הנשיא בביצוע פשע. נראה כי הם מקווים שבמידה וטראמפ אכן עבר על החוק, יידרש זמן דומה (אם לא פחות). 

         

אז בתקופה הקרובה השוק ימשיך להיות במתח. וצפוי להגיב בצורה 'עצבנית' על כל חדשה שתעלה 'ניחוח' של ראיה התומכת בפעילות פושעת מצדו של הנשיא. במקביל, המשקיעים וודאי ישאלו עצמם יותר ויותר עד כמה ההתעסקות הבלתי פוסקת מצדו של טראמפ בנושא חפותו, תגזול ממנו משאבים וכוחות להם הוא זקוק בכדי להעביר בקונגרס את הרפורמות הרבות להן הוא התחייב.

דוגמא לרמת העצבנות הגבוהה בשווקים קיבלנו ביום שישי, בו רשמו מניות סקטור הטכנולוגיה ירידות חדות, שהביאו את ה-NASDAQ לרשום את שיעור הירידה החד ביותר מאז תחילת השנה (1.8%-). טריגר אפשרי לירידה היה ההזהרה מצד בנק ההשקעות גולדמן-זאקס שהעריך קיומם של "כיסי אוויר בתמחורי מניות הטכנולוגיה". מצד שני, מה השוני בין אזהרה זו לאזהרות רבות אחרות שצצו בתקופה האחרונה?! 

מי שמיתן את ירידות סקטור הטכנולוגיה היו סקטורי האנרגיה והפיננסיים שעלו ביום שישי והביאו את מדד ה-S&P 500 לשמור על יציבות (0.08%-). מדד ה-Dow-Jones לעומתם דווקא הצליח לעלות  (0.4%) וסגר את סוף השבוע ברמת שיא, שוב.

 

ביום רביעי הקרוב צפויים בפד להכריז על העלאת ריבית שלישית בתוך 7 חודשים. בינתיים הנתונים ממשיכים בסך הכל לתמוך בתזוזה.

מדד מנהלי הרכש הלא- יצרני של ISM המשיך לשמור על רמה גבוהה גם בחודש מאי. המדד אמנם רשם ירידה של 0.6%, לרמה של 56.9 (57.5 באפריל), אך ככלל הסעיפים המרכיבים אותו המשיכו לשמור על רמות גבוהות. בלט לטובה סעיף התעסוקה שעלה לרמה גבוהה יחסית של 57.8 מרמה של 51.4 באפריל.לשלילה יש לציין את סעיף המחירים אשר צנח אל מתחת לרמת ה-50 (49.2) לראשונה מזה 13 חודשים. 

 

גם הזמנות המפעלים הפתיעו כלפי מעלה. בחודש אפריל אמנם נרשמה ירידה קלה בהזמנות המפעלים (0.2%-, בהתאם לצפי). עם זאת, נתוני חודש מרץ עודכנו כלפי מעלה לעלייה של 1.0%, מעלייה של 0.2% עליה דווח במקור. יש לציין כי השיפור בנתוני הזמנות המפעלים עולים בקנה אחד גם עם נתוני מדד מנהלי הרכש היצרני של ISM אשר מצוי בחודשיים האחרונים סביב רמתו הגבוהה ביותר ב-3 השנים האחרונות.

 

גוש האירו

The ECB Remember. חששותיהם המוצהרים של מקבלי ההחלטות ב-ECB  מתגובה אגרסיבית של השוק במקרה של הודעה 'ניצית' מצדם גררה הצגתה של נימה זהירה במיוחד בהחלטת הריבית שהתקיימה ביום חמישי האחרון. 

אבל נתחיל דווקא מהצד 'הניצי'. מלבד ההכרזה על הותרת רמות ריבית הבנק המרכזי ללא שינוי (כצפוי) ב-ECB לא יכלו להתעלם מהשיפור האחרון בנתונים המאקרו- כלכליים ברחבי הגוש והחליטו לבצע שינוי בנוסח הודעת הריבית עצמה. בשונה מהודעות הריבית הקודמות, בהן הצהירו ב-ECB כי הם צופים שרמת הריבית תיוותר ללא שינוי או ברמה נמוכה יותר לאורך זמן, הודעת הריבית הנוכחית השמיטה את האפשרות להפחתת הריבית בעתיד. דראגי הצדיק את ההשמטה בכך שטען כי להערכת מקבלי ההחלטות בבנק המרכזי סכנת הדיפלציה בגוש האירו חלפה לחלוטין. בנוסף, ב-ECB  עדכנו את תחזיות הצמיחה לשלוש השנים הקרובות כלפי מעלה, לרמות של 1.9%, 1.8% ו-1.7% בשנים 2018, 2018 ו-2019, בהתאמה. במסיבת העיתונאים שלאחר ההחלטה הביע דראגי שביעות רצון מהשיפור בנתוני האבטלה ומהיותם של מדדי מנהלי הרכש וסקרי הציפיות ברמות שיא של שנים.

ועדיין, לא שכחו להיות זהירים. מאוד.  ב-ECB  היו חייבים 'לקרר' את המבט האופטימי יותר, ועל כן במקביל להעלאת תחזיות הצמיחה, הפחיתו את תחזיות האינפלציה לשנים הקרובות. כעת צופים ב-ECB  כי בשנת 2017 יעלה שיעור האינפלציה בגוש האירו ב-1.5% וב-1.6% שנים 2018 ו-2019 כ"א. עוד הוסיף דראגי כי הוא אינו רואה עדיין לחצי אינפלציה משמעותיים וכי רוב רובה של העלייה במדד המחירים לצרכן בגוש האירו נבעה מעליות במחירי האנרגיה והמזון ברחבי העולם.

 

דראגי הדגיש כי ב-ECB  כלל לא החלו לדבר לדבר על כיוון של חזרה ל"נורמליזציה" והמשיך להדגיש כי רמת הריבית צפויה להיוותר ללא שינוי גם זמן רב לאחר סיומה של תוכנית ההרחבה. בהקשר התוכנית טען יו"ר כי היא צפויה להימשך עד למועדה הסופי, לפחות, וכי מבחינתו המדד להתקרבות לגישה 'מצמצמת' יותר הנו הגעת האינפלציה לטווח של "מתחת אבל קרוב לרמה של 2.0%", שיהיה "יציב בטווח הבינוני". מבחינת יו"ר האינדיקציות ליכולתה של האינפלציה לשמור על יציבות לאורך זמן יהיו המשך שיפור בשוק העבודה, ובשיעור האבטלה בפרט, והמשך שיפור בנתוני הצמיחה ברחבי היבשת.

דראגי לא כשל. בשונה מפעמים רבות בעבר בהן נגידים כשלו בלשונם והצליחו להיסחט על ידי העיתונאים עם הצהרות מעט 'ניציות' מאלו שתכננו, דראגי עמד בלחץ והצליח להקרין את מחוייבותו של הבנק המרכזי להמשך תמרוץ מרחיב במיוחד לכלכלה האירופית. עוד בפרוטוקול החלטת הריבית האחרון של ה-ECB ניכר היה כי בבנק המרכזי האירופי חוששים מתגובה אגרסיבית מצדו של השוק במצב בו יקרינו אופטימיות יתר בנוגע למצב הכלכלה, מה שיוביל לעליית תשואות חדה, בדומה לזו שקרתה בארה"ב בשנת 2013 אז הודיע ברננקי על תחילתו של ה-Tapering. לא בטוח שב-ECB  היו צריכים ללכת לדוגמא כה רחוקה, שכן גם בשנת 2015, עם עליית האינפלציה בחודשים אפריל- מאי, קפצו תשואות האג"ח באירופה בחדות, מה שהכביד מאוד על המשך ההתאוששות הכלכלית שם.

בשורה התחתונה, ב-ECB הצליחו לעמוד ביעדים שהציבו לעצמם. היחלשות האירו וירידת התשואות הקלה לאחר ההחלטה הוכיחו זאת. השאלה הגדולה היא כמה זמן, בהינתן המשך שיפור בנתונים הכלכליים באירופה, יוכלו ב-ECB לשמר את הנימה המתונה מבלי לחוות תגובה עצבנית מצדם של המשקיעים?

 

ת'רזה מיי חשבה שההכרזה על בחירות תחזק את מעמדה בבריטניה ותשפר את יכולת המיקוח שלה בכל הנוגע למו"מ סביב נושא הברקסיט. 7 שבועות מאז ההכרזה ומיי יכולה רק להצטער על שהחליטה לצאת למהלך. התוצאות הסופיות חשפו כי מפלגת השמרנים ספגה היחלשות משמעותית במעמדה. לא רק שמספר חברי הפרלמנט השייכים למפלגה פחת, אלא שמספר הנציגים הנוכחיים (318) בפרלמנט ידרוש הקמת קואליציה עם מפלגות אחרות. בנוסף, תוצאות הבחירות מעלות עננת אי וודאות סביב יכולת יישום הברקסיט.  האם בהינתן 'הפרלמנט הצר' תצליח מיי להעביר את 'הר החוקים' הדרוש על מנת לבצע את תהליך היציאה בצורה 'חלקה'? האם השותפות הקואליציוניות לא יסחטו את מיי עד לכדי סנדול המהלך? האם חברי מפלגתה שלה עדיין תומכים בתהליך היציאה? לא ניכנס כאן לכל העובדות הבעייתיות שהיוו את הסיבה לשאלות אלה, אך כן נאמר שהן מעלות סימן שאלה גדול סביב רצונה של מיי להישאר ראשת ממשלת בריטניה לאורך זמן. אין ספק כי המרוויח הגדול מתוצאות הבחירות בממלכה הוא האיחוד האירופי, שכפי שזה נראה כרגע צפוי ליהנות מחולשתה הפוליטית של מיי. בעוד שבוע (19/06) צפוי להיפתח רשמית המו"מ בין בריטניה לאיחוד האירופי, ובאיחוד מיהרו לציין כבר בסוף השבוע כי "אסור לבזבז זמן סביב נושא תחילת המו"מ" וכי "יהיו מוכנים ב-9 בבוקר" (לפתיחת השיחות). בכך מתחילים באיחוד בהפעלת הלחץ על הבריטים, שבוודאי יענה במטבע דומה מצדם בשבועות ובחודשים הבאים.

עם היוודע תוצאות הבחירות בבריטניה רשם הפאונד היחלשות של 1.6%, זאת לאחר שכבר הגיעה עד לכדי רמה של 2.0%. בשורה התחתונה, במידה והשוק יעריך כי בסופו של דבר בריטניה צפויה ללכת לכיוון Soft Brexit הדבר יתמוך בביצועים חיוביים מצדו של הפאונד. מצד שני, היינו נותנים לאבק הבחירות לשקוע עוד קצת לפני שהיינו רצים לקנות פאונדים. 

 

סיכון פוליטי נוסף? "סצינת משאלי העם" באירופה הולכת ותופסת תאוצה, כאשר גם בחבל קטלוניה השייך לספרד הכריזו השבוע על תאריך לקיומו של משאל עם לפיו יישאלו התושבים האם ברצונם ללהפוך למדינה עצמאית הנשלטת במשטר של רפובליקה? משאל העם צפוי להיערך ב-01/10/17. עם הכרזת הממשלה האזורית הקטאלונית על התאריך, מיהרו בממשל המרכזי במדריד להכריז כי המשאל אינו חוקתי וכי בכוונתם למנוע את קיומו בכל דרך אפשרית. בממשלה הספרדית ממש לא ירצו לחזות בהיפרדותו של חבל הארץ מהמדינה, האחראי על חמישית מהתמ"ג שלה. רצונם של הקטאלונים לקיומו של משאל עם בנושא עצמאותם הוא אינו דבר חדש, אך עד היום לא הצליחו להביא את הממשל במדריד לכדי אישור קיומו של משאל רשמי בנושא.   

בינתיים הנתונים בגוש האירו ממשיכים להיות תומכים. הנתון הבולט שפורסם בשבוע שעבר היה העדכון הסופי לצמיחת התוצר ברבעון הראשון. שיעור הצמיחה בגוש האירו עודכן כלפי מעלה, לעלייה רבעונית של 0.6%, זאת לעומת עלייה של 0.5% עליה דווח בעדכון הראשון. בהשוואה לרבעון הראשון אשתקד עלה שיעור הצמיחה בגוש האירו ב-1.9%, הרמה הגבוהה ביותר מאז הרבעון הרביעי של שנת 2015. במהלך הרבעון הראשון תמכו לחיוב בשיעור הצמיחה שהתקבל סעיפי הצמיחה הפרטית, ההשקעות והיצוא שרשמו עליות רבעוניות של 0.3%, 1.3% ו-1.2%, בהתאמה.

 

חרם ערבי על קטר

בתחילת השבוע שעבר הכריזו מדינות העולם הערבי על חרם כולל על קטר. הסיבה לחרם נובעת מההאשמות שהאחרונה הנה תומכת טרור ומלבה את פעילות הקיצוניים באזור. החרם מובל על ידי ערב הסעודית ומצרים ואליהן הצטרפו גם איחוד האמירויות, תימן, לוב, בחריין והמאלדיביים. ככלל, זו לא הפעם הראשונה בה מכריזה ערב הסעודית חרם על קטר. גם בשנת 2014 הכריזה המדינה (ביחד עם 4 מדינות נוספות) על סכסוך דיפלומטי עם קטר והחזירה ממנה את שגרירה. עם זאת, החרם הנוכחי הנו בגדר קפיצת מדרגה, שכן לא רק שהוא כולל  מספר מדינות גדול יותר וחזקות יותר, אלא משמעותו היא ניתוק כלל קשרי התחבורה עם קטר וסילוק התושבים הקטריים מהמדינות המשתתפות בחרם (סוכנות הדירוג S&P הפחיתה את רמת דירוג האשראי למדינה בנוטצ' אחד לרמה של AA- עם תחזית שלילית). צריך לזכור כי קטר הנה יצואנית הגז הנוזלי הגדולה בעולם, ובשנה החולפת סיפקה כ-30% מהיצע הגז העולמי. בכל הנוגע ליצוא הנפט, למדינה נתח קטן בהרבה, המוערך ב-1% מסך ההיצע העולמי. עם ההכרזה על החרם הגיבו מחירי הנפט והגז בעליות. עם זאת, עד לסיומו של יום המסחר חזרו המחירים להציג מגמה שלילית, זאת מתוך ההבנה שעל אף החרם אין כרגע סיכון לפגיעה ביכול אספקת הגז והנפט הקטריים לעולם. בסיכום שבועי, רשם מחירו של הגז עלייה של 1.33%. ואם כבר הזכרנו את הנפט שלא התרגש כל כך מעליית המתחים במזה"ת, לא כך היה הדבר בכל הנוגע לפרסום נתון המלאים בארה"ב באמצע השבוע. הפרסום דיווח על עלייה שבועית של 3.3 מיליון חביות במלאי הנפט הגולמי, גבוה משמעותית מהצפי להתכווצות של 3.1 מיליון חביות והעליית המלאים השבועיתהראשונה מזה 9 שבועות. גם מלאי הדלקים והתזקיקים עלו בחדות יחסית (3.3 ו-4.4 מיליון חביות, בהתאמה). על רקע הפרסום צנח מחירו של הנפט בחדות ביום רביעי (5.1%-) ובסיכום שבועי ירד ב-3.84%, זאת לאחר שביום שישי רשם תיקון חלקי לירידות אמצע השבוע.  

 

ב-OECD מעלים תחזיות

העלו את תחזית הצמיחה העולמית לשנת 2017 לרמה של 3.5% והותירו את זו לשנת 2018 ברמה של 3.6%, שיא של 6 שנים. על אף העלאת תחזית הצמיחה העומית, תחזית הצמיחה לארה"ב נחתכה בחדות לרמות של 2.1% ו-2.4% בשנים 2017 ו-2018, בהתאמה, מרמות של 2.4% ו-2.8%, בהתאמה, שנחזו בתחזית חודש מרץ. ב-OECD תלו את הפחתת תחזיות הצמיחה לארה"ב בעיכוב בהחלת תוכניותיו של טראמפ להגדלת הוצאות הממשלה והפחתת המסים. בניגוד לארה"ב, תחזיות הארגון עבור גוש האירו עודכנו כלפי מעלה לצמיחה של 1.8% בכל אחת מהשנים, מרמות צמיחה של 1.6% בתחזית הקודמת. ב-OECD אמנם העלו כאמור את תחזיות הצמיחה העולמיות כלפי מעלה, אך מיתנו את תחזיתם החיובית בכך שטענו כי קיימים סיכונים כלפי מטה בדמות שוקים גיאופוליטיים ועלייה ברמת הפרוטקציוניזם העולמית.

יניב חברון, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.