09/01/2017 יונתן כץ כלכלן לידר שוקי הון

בתחילת השבוע השווקים עלו לאחר הירידות בסוף השבוע הקודם, על רקע גירוש הדיפלומטים הרוסיים. פרסום הפרוטוקול של דיוני הפד עם נימה מעט "יונית" הביא להיחלשות הדולר ולירידת תשואות. ביום שישי השווקים עלו על רקע נתוני תעסוקה חיוביים, אך מחירי האג"ח ירדו עקב עלייה חדה בשכר לשעת העבודה, נתון אשר תומך בעליית אינפלציה. בשבוע הקרוב צפויים להתפרסם נתוני אינפלציה לחודש דצמבר, נתון ראשוני לסנטימנט הצרכנים ונתוני המסחר הקמעונאי בארה"ב (ביום שישי). עפ"י הנתונים האחרונים שפורסמו נראה כי המספרים יפתיעו כלפי מעלה. בנוסף, מספר חברי פד צפויים להופיע בפורומים שונים ועשויים לשפוך אור לגבי הערכתם לגבי הצמיחה והאינפלציה בעידן טראמפ. בישראל שורה של נתונים יתפרסמו, החשוב שביניהם הינו נתוני סחר (ביום חמישי) שמהווה מקור חשוב לאמידת קצב הפעילות הכלכלית. פרוטוקול הדיון המוניטארי (יום ב') צפוי להצביע על תמיהה לגבי סביבת האינפלציה המאוד ממותנת.

מאקרו ישראל

בחודש דצמבר בנק ישראל רכש 1.14$ מיליארד ו-3.9$ מיליארד בשנת 2016, לעומת 8.8$ מיליארד בשנת 2015.
השקל יוסף ב-4.8% (מול הסל) ב-2016 לאחר ייסוף של 7.3% ב-2015.
בשל הצמיחה המהירה בשנת 2016 (3.8%) רבים צופים צמיחה מהירה גם ב- 2017. אנו צופים צמיחה של 2.8% בלבד לאור הגורמים החד פעמיים ב- 2016, כולל יבוא חד ברכבים חדשים והשקעות הענק של אינטל.

מאקרו גלובלי

בחודש דצמבר נוספו 156 אלף מועסקים חדשים בארה"ב, פחות מהציפיות. עם זאת נתון חודש נובמבר תוקן מעלה ב-26 אלף מועסקים. שיעור האבטלה עלה כצפוי ב- 0.1% לרמה של 4.7%.
השכר לשעת עבודה עלה ב-0.4% בדצמבר וב-2.9% ב-12 החודשים האחרונים.
סקרי הציפיות בארה"ב משקפים אופטימיות ומצביעים על התרחבות.
מדד ISM בתעשייה עלה ל- 54.7 נקודות ומדד PMI עלה ל- 54.3 נקודות.
מדד ISM בשירותים נותר יציב על רמה גבוהה של 57.2 נקודות.
מרבית מדדי מנהלי הרכש בעולם ממשיכים לעלות, כולל בסין, אירופה ויפן.

שוק האג"ח

עליית השכר לשעת עבודה בארה"ב הביאה לעליית תשואות מתונה ביום שישי.
יחד עם זאת, צפויה צמיחה מתונה ברבעון ד' בארה"ב, סביב 2%.
התחזקות הדולר ועליית התשואות צפויים למתן את הפעילות בארה"ב ובכך לעכב את העלאת ריבית הפד לסוף רבעון ב'.
האוצר מתכנן גיוס של 1.5-2.0 מיליארד יורו בחו"ל במטרה לנצל את הריביות הנמוכות (יחסית לריביות בארה"ב).
הפער השלילי בין אג"ח ישראלי לארה"ב צפוי להמשיך להתרחב.

זום אין

סימנים רבים לשוק עבודה "מתוח" בישראל

כל המדדים השונים לבחינת מצב שוק העבודה מצביעים על שוק "מתוח".
שיעור האבטלה התייצב על רמה נמוכה, ומספר המובטלים נמצא במגמת ירידה.
מספר המשרות הפנויות נמצא במגמת עלייה, אינדיקטור לעודף ביקוש לעובדים.
היחס של מחפשי העבודה למשרות הפנויות נמצא ברמה היסטורית נמוכה.

ייסוף של 4.8% ב- 2016 למרות רכישות של 3.9$ מיליארד על ידי בנק ישראל

ההתערבות של בנק ישראל הולכת ופוחתת

בחודש דצמבר בנק ישראל רכש 1,140 מיליון דולר בשוק המט"ח, זאת במטרה להאט את הלחץ לייסוף השקל. בחודש דצמבר השקל יוסף ב- 0.5% מול סל המטבעות. כזכור, בחודש נובמבר בנק ישראל לא רכש מט"ח בכלל והשקל יוסף ב- 2.3% (מול סל המטבעות).

בהסתכלות על השנה כולה, ב- 2016 בנק ישראל רכש 3.9 מיליארד דולר (מזה 1.8 מיליארד דולר במסגרת נטרול השפעת הפקת גז טבעי על החשבון השוטף). בשנת 2015 בנק ישראל רכש 8.8 מיליארד דולר. צמיחה מהירה בשנת 2016 וירידה באבטלה תמכו בירידה במעורבותו של בנק ישראל.

בשנת 2016 השקל יוסף ב- 4.8% (מול סל המטבעות) לאחר ייסוף של 7.3% בשנת 2015.

נדמה שהכוחות לייסוף השקל מעט נחלשו בשנת 2016: בנק ישראל התערב פחות מאשר בשנת 2015 (3.9 מיליארד דולר לעומת 8.8 מיליארד דולר), אך הייסוף בשקל היה מתון יותר (4.8% בשנת 2016 לעומת 7.3% ב- 2015).

אנו מניחים שבנק ישראל ימשיך להתערב, אך ימשיך לאפשר ייסוף בשקל בשיעור של 3%-5% לשנה. המדיניות של בנק ישראל נועדה להאט את מגמת הייסוף ולא למנוע אותה. קיימת ציפייה (או תקווה) בבנק ישראל שהמשך העלאת ריבית הפד ופתיחת פערי ריביות שליליים יתמכו בהתייצבות בשקל או אולי בפיחות מתון.

מאקרו גלובלי

הסימנים ללחצי שכר מתגברים

ארה"ב: מסתמנת האצה בקצב עליית השכר

חדשות חיוביות:

בחודש דצמבר נוספו 156 אלף מועסקים חדשים (לעומת ציפיות ל- 175 אלף). ענף שירותי בריאות הוסיף 44 אלף מועסקים ותמיכה סוציאלית עוד 20 אלף. בתעשייה נוספו 17 אלף. האומדן של נובמבר עודכן ל- 204 אלף מועסקים חדשים מ- 178 אלף בפרסום הראשוני והאומדן של אוקטובר ירד ל- 135 אלף מ- 142 אלף. בשלושת החודשים האחרונים נוספו 165 אלף מועסקים לחודש בממוצע, נתון בהחלט חיובי, אם כי מדובר בהתמתנות מ- 212 אלף מועסקים בממוצע ברבעון ג'.
שיעור האבטלה עלה מעט ל- 4.7%. שיעור ההשתתפות גם נותר יציב על 62.7%.
השכר לשעת עבודה עלה ב-0.4% בדצמבר לאחר ירידה של 0.1% בנובמבר. ב-12 החודשים האחרונים השכר עלה ב-2.9% מ-2.5% לפני חודש, הרמה הגבוה ביותר מיולי 2009. מדובר בנתון חשוב לשיקולי הריבית של הפד.

סקרי הציפיות בתעשיית ארה"ב מצביעים על אופטימיות גוברת. בדצמבר מדד מנהלי הרכש PMI עלה ב- 1.5 נקודות ל- 54.7 נקודות, הרמה הגבוהה ביותר בשנתיים האחרונות. רכיב ההזמנות החדשות עלה ב- 7.2 נקודות ל- 60.2 נקודות, ורכיב התפוקה עלה ב- 4.3 נקודות ל- 60.3 נקודות. למרות הייסוף בדולר רכיב ההזמנות ליצוא עלה ל- 56.0 נקודות, הרמה הגבוהה ביותר ב- 2.5 השנים האחרונות.
מדד מנהלי הרכש PMI עלה ב- 0.2 נקודות בדצמבר ל- 54.3 נקודות ומצביע על שיפור בהזמנות.
מדד ISM בשירותים נותר יציב בחודש דצמבר על רמה גבוהה של 57.2 נקודות.
מספר דורשי העבודה ירד בשבוע האחרון ב- 28 אלף איש ל- 235 אלף, אך תיתכן בעיה של ניכוי עונתיות בתקופת החגים.

נתונים מאכזבים:

בחודש נובמבר גרעון הסחר המשיך להתרחב זה החודש השלישי ברציפות. היצוא ירד ב- 0.2% והיבוא עלה ב- 1.1%. התפתחות זאת צפויה לגרוע מהצמיחה ברבעון ד'. התחזקות הדולר בשיעור של 4% (מול הסל) צפויה להמשיך להעיב על היצוא התעשייתי האמריקאי.

ההערכות לגבי הצמיחה ברבעון ד' בארה"ב נעות סביב 2%, התמתנות מ- 3.5% ברבעון ג'. התמתנות זו נובעת בעיקר מחשבון סחר החוץ השלילי (עלייה ביבוא וירידה ביצוא). חשוב יהיה לראות אם הצרכן האמריקאי ממשיך להגדיל את הצריכה הפרטית, כפי שרומז השיפור באמון הצרכני. לכן, החשיבות של פרסום נתוני המסחר הקמעונאי ביום שישי.

למרות השאיפות של טראמפ להאצה בצמיחה לקצב של 3%-4% וגידול חד במספר המועסקים, מרבית הנתונים מצביעים על משק בתעסוקה מלאה (או מתקרב לשם). המשמעות היא, יותר לחץ לעליית שכר ופחות גידול במספר העובדים.

זום אין: עודף ביקוש לעובדים בשוק העבודה

קיים עודף ביקוש לעובדים בשוק העבודה

קיימים מספר פרמטרים לאמוד את מצב שוק העבודה.

הנתון הבולט הינו שיעור האבטלה. שיעור האבטלה בישראל נמוך במיוחד (דומה לזה של ארה"ב) 4.6%.
הגידול במועסקים מהווה אינדיקטור חשוב לביקוש לעובדים, כלומר גם מצביע על מצב הפעילות המשקית. משק בצמיחה מהירה זקוק ליותר עובדים חדשים (מעבר לגידול בפריון). בשנת 2016 חל גידול של 2.4% במספר העובדים בסקטור העסקי. מספר שעות העבודה עלה ב- 3.8%. כלומר מספר שעות העבודה למועסק עלה.
השינוי במספר המשרות הפנויות בסקטור העסקי מהווה אינדיקטור לכמות הג'ובים החדשים שלא אוישו. מדובר במדד לביקוש למועסקים חדשים שלא מצאו עובדים מתאימים. בישראל חל גידול של 16.7% מנובמבר 2015 עד נובמבר 2016 במספר המשרות הפנויות. מדד נוסף, מנרמל את מספר המשרות הפנויות במונחי כוח העבודה - כלומר, מספר משרות הפנויות חלקי סך כוח העבודה. בחודש נובמבר עלה מדד זה ל-3.8 לעומת 3.4 לפני שנה.
הלמ"ס מפרסם מדד רבעוני לגבי ההיצע וביקוש לעובדים חדשים. ההיצע נמדד על ידי כל מי שמועסק אך חיפש עבודה ב- 12 החודשים האחרונים, כל מי שמועסק במשרה חלקית ושואף להגדיל את היקף המשרה, הבלתי מועסקים במשק, ומי שאיננו משתף בכוח העבודה (כלומר מי שלא שואף לעבוד כלל). הביקוש לעובדים נמדד על ידי מספר המשרות הפנויות. הבעיה במדידה זו הינה שהיא כוללת אנשים שאינם חלק מכוח העבודה ואינם שואפים לעבוד (כגון חרדי שלומד בכולל). בכל מקרה, היחס בין ההיצע לביקוש לעובדים ברבעון ג' עמד על 3.7 לעומת 5.8 ברבעון ג' 2015. כלומר, סימן לשוק עבודה מתוח יותר.
אנו מציעים מדד חילופי שהוא גם חודשי (ומתעדכן ללא פיגור משמעותי כמו המדד הרבעוני): מספר הבלתי מועסקים בפועל (ההיצע של אנשים השואפים לעבוד ולא עובדים עדיין) יחסית למספר המשרות הפנויות (הביקוש לעובדים). ככל שיחס זה יורד מדובר בסימן לשוק עבודה "מתוח" יותר. שני הגרפים הבאים ממחישים איך שוק העבודה הישראלי ממשיך "להתהדק". מספר הבלתי מועסקם ירד ב- 13% בשנה האחרונה לעומת גידול של 16.7% במספר המשרות הפנויות.

המגמות הללו בשוק העבודה כבר תרמו לעליית שכר בסקטור העסקי בקצב של 3.5%. יחד עם זאת, בינתיים בחודשים האחרונים נדמה שהייסוף בשקל והגברת התחרותיות (כולל המסחר באינטרנט) הצליחו לנטרל את ההשפעה האינפלציונית של שוק עבודה "מתוח".

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון.

גילוי נאות

הדו"ח מתבסס על מידע אשר פורסם לכלל הציבור, על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים ומידע אחר אשר לידר ושות' בית השקעות בע"מ ("לידר ושות'") מניחה שהינו מהימן וזאת מבלי שביצעה בדיקות עצמאיות ביחס למידע. עם זאת, מודגש כי אין לידר ושות', מחברי הדו"ח ועורכיו אחראים למהימנות המידע המפורט בדו"ח, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחר בדו"ח. הדו"ח מופנה רק למשקיעים מוסדיים מקצועיים כחומר מסייע ואין לקבל על סמכו בלבד החלטות השקעה כלשהן. לידר ושות', מחברי הדו"ח ועורכיו לא יהיו אחראים בכל צורה שהיא לנזק ו/או להפסד שיגרמו, אם יגרמו, כתוצאה משימוש בדו"ח זה ו/או כתוצאה מהסתמכות עליו. הדו"ח אינו מתיימר להיות ניתוח מלא של כל העובדות וכל הנסיבות הקשורות לאמור בו, והדעות האמורות בו עשויות להשתנות ללא כל מתן הודעה נוספת. קורא דו"ח זה אינו יכול להניח כי הסתמכות על הדעות וההמלצות המובאות בו, תיצור עבורו רווחים. הדו"ח אינו ייעוץ השקעות ואינו מהווה הזמנה לרכוש או הזמנה למכור את ניירות הערך הנזכרים בו. לפיכך, אין להסתמך על המידע הכלול בדו"ח ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי, לרבות מיועץ השקעות אשר ייעוצו מתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הנחת קורא הדו"ח צריכה להיות שלידר ושות', עובדים ונושאי משרה בה, בעלי השליטה בה, וחברות בנות או קשורות שלהם ("קבוצת לידר") מחזיקים בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המתוארים בדו"ח ("ניירות הערך") ו/או שיש להם זיקה אחרת לניירות הערך וכן שהם יקנו או ימכרו את ניירות הערך כולם או חלקם אחרי או לפני הוצאת הדו"ח.

לידר ושות' ותאגידים מקבוצת לידר עוסקים בחיתום, שיווק השקעות, ניהול תיקי השקעות, ניהול קרנות נאמנות, ניהול קופות גמל, תיווך בעסקאות בניירות ערך, השקעות בניירות ערך לחשבון עצמם, ניהול והשקעה במיזמי הון סיכון ומיזמי private equity, בפעילויות מסחריות אחרות ופעילויות אחרות בשוק ההון. הדו"ח יכול שיתייחס לניירות ערך שללידר ושות' יש זיקה אליהם מכח השתייכותה לקבוצת לידר ו/או בשל התמורה שקיבלה או תקבל לידר ושות' או תאגיד אחר מקבוצת לידר מאת מנפיקי ניירות הערך ו/או מוכריהם ו/או מפיציהם במסגרת מתן שירותים בשוק ההון לרבות שירותי חיתום, ו/או בשל החזקה בניירות הערך האמורים ו/או ביצוע עסקאות בהם על ידה או על ידי גורמים אחרים מקבוצת לידר.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.