"התקפות הסייבר נגד הבנקים תהיינה יותר מסוכנות" 

משה וולף, סגן ראש חטיבת התפעול והמחשוב בלאומי, בראיון למגזין "בנקאות":

 

 

FacebookTwitter Whatsapp

01/05/2013 Funder Online

משה וולף, סגן ראש חטיבת התפעול והמחשוב בלאומי, בראיון למגזין "בנקאות":

"התקפות הסייבר נגד הבנקים תהיינה יותר מסוכנות"

"המצב המיוחד של מערכת הבנקאות בעולם הסייבר יקצין, כי עולם הבנקאות הדיגיטלית ממשיך להתפתח בקצב מואץ מאוד. הלקוח יודע לגלוש מכל מקום ורוצה לקבל שירותים בנקאיים באופן שהכי נוח לו ומכל מכשיר. לכן, הבנקים מפתחים אמצעים נוספים שמסייעים להנגיש את השירותים הבנקאיים ללקוחות, וככל שנתקדם, נצטרך להגן על יותר ויותר ערוצים. בנוסף, כפי שאנחנו לומדים מכל התקפה, גם התוקפים מפיקים לקחים ומנסים לשכלל את התקיפות שלהם. לכן, ההתקפות תהיינה יותר מסוכנות ומספר הערוצים שאפשר לחדור באמצעותם ילך ויעלה". כך אומר משה וולף, סגן ראש חטיבת התפעול והמחשוב בבנק לאומי, בראיון למגזין בנקאות של איגוד הבנקים, במסגרת פרויקט רחב שסוקר את התמודדות הבנקים עם איומי סייבר.

וולף אומר עוד, כי "לקוחות הבנקים בישראל יכולים להיות רגועים. הבנקים עושים מאמצים רבים ומשקיעים רבות בהגנה על נכסי הלקוחות. חשוב שכל לקוח יידע שהכסף שלו מוגן. קיימת מודעות גבוהה יותר בקרב הציבור הישראלי לסכנות בתחום הסייבר, אבל למרות זאת, עדיין יש צורך בשיפור התנהגות הציבור. בדרך כלל, אנשים לא ישאירו בחניון את המפתחות ברכב וייצאו ממנו מבלי לנעול את הדלת. לעומת זאת, אנשים לא מעטים לא מגלים את אותה הבנה לגבי המפתחות הווירטואלים שלהם – הסיסמאות למחשב".

רחל יעקובי, מנהלת יחידת ביקורת סיכונים תפעוליים והממונה על הטכנולוגיה והסייבר בפיקוח על הבנקים, אומרת כי במהלך שנת 2012 גיבש הפיקוח מסגרת עבודה לפעילותו בתחום הסיכונים הקיברנטיים. "המערכת הבנקאית מודעת לסיכונים השונים ופועלת להפחיתם. עם זאת, מודעות הלקוחות הינה קריטית, ולפיכך הפיקוח מצפה שהבנקים יחזקו את מודעות הלקוחות וינקטו את הפעולות הנחוצות, כדי לשפר את הבנתם בנוגע לאיומי הסייבר. לדוגמה, לא לשמור ברשתות החברתיות פרטים שמשמשים לזיהוי הלקוח בפעילותו בחשבונו באמצעות האינטרנט".

משה ישי, מנכ"ל חברת קומסק, החברה הוותיקה בישראל בתחום אבטחת מידע, שבין לקוחותיה בנקים, חברות ביטוח וחברות פיננסיות אחרות בישראל ובחו"ל, אומר כי הסכנה של מחר, שאליה הבנקים חייבים להיערך, מבוססת על שיתופי פעולה אפשריים בין שני גורמים – אחד שמכיר את התהליכים העסקיים-בנקאיים, והשני בעל יכולות טכנולוגיות. "אנחנו חיים בעידן חברתי של קהילות ידע משתפות, והסכנה היא ששני אנשים יחברו למטרה משותפת – אחד מגיע מהעולם הפיננסי, כגון עובד לשעבר בבנק או מישהו שעובד בו כיום, שמכיר היטב את כל תהליכי העבודה ויודע איך להפיק מהם רווחים, והשני יודע איך להתחבר לעולם ה-Darknet, כדי להשיג את הכלים הטכנולוגיים הדרושים לביצוע הפריצה למערכות הבנק. זה מחייב היערכות מתאימה גם בניהול הסיכונים במערכת הבנקאות", אומר ישי.



הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.


 

 
 
 

 

האתר מאפשר לראות את הרכבי קרנות נאמנות עד לרמת נייר הערך הבודד ובנוסף לדעת כמה קרנות נאמנות מחזיקות באותו נייר ערך מסוים ובאיזה היקף.בנוסף האתר מעלה כתבות פרשנוית וראיונות עם מנהלי קרנות לשם הצגת מדיניות ודרך קרן נאמנות.